על הילדים /חליל ג'ובראן

ואישה שהחזיקה תינוק בחיקה אמרה: ספר לנו על ילדים
ויען ויאמר:
ילדיכם אינם ילדיכם
כי פרי געגועי החיים אל עצמם.
באים המה דרככם, אך לא מכם.
חיים עמכם, אך אינם שיכים לכם.
תנו לילדיכם את אהבתכם, אך לא את מחשבותיכם.
כי לא לכם הגיגיהם.

גופם ישכון בבתיכם, אך לא נשמתם.
כי נשמתם מסתופפת בבית המחר,
שם לא תוכלו לבוא אף בחלומותיכם.
אפשר לכם לחפוץ להיות כמוהם,
אך אל לכם לעשותם כמוכם.
כי החיים פניהם קדימה, לא אחור.
אין הם מתרפקים על האתמול.
אתם הקשת, ממנה, כחצי חיים, ילדיכם שלוחים.
הקַשָת מבחין בשובל על-פני נתיב הנצח.
הוא, ברצותו, כופף קשתכם,
למען חציו, הנורים למרחקים.
התרצו לידיו המותחות קשתכם,
כי אוהב הוא את החיצים במעופם,
גם את הקשתות הניצבות דרוכות.